"דוקטור, תגיד... מה עדיף, כלב או חתול?". את השאלה הזו אנשים רבים נוהגים לשאול את עמיתיי ואותי, אבל מבחינתי זה בדיוק כמו לשאול "את מי אתה אוהב יותר... את אבא או את אימא?" התשובה ברורה מאליה - למה לבחור אם אפשר ליהנות משניהם? למי שהחליט להצטרף למועדון האיכותי של מגדלי חיות מחמד, להלן צרור עצות מהוטרינר הנוגעות לשאלה, איזו חית מחמד לגדל?
ישנו מגוון אדיר של מיני בעלי חיים שניתן לגדל כחית מחמד, ובתוכם מגוון נוסף של סוגים וגזעים. הבחירה צריכה לנבוע מהצורך אותו בעל החיים אמור למלא עבור האדם. אנחנו מגדלים בעלי חיים מכל מיני סיבות:
נוי: לעתים קרובות החיה מקשטת לנו את החיים וממלא את אותו צורך שממלא עציץ יפה או פסל.
אופנה: אלמנט מאד חשוב. ילדים רוצים כלב דלמטי אחרי שצופים בסרט 101 דלמטים, כמו שהם רוצים בובות פוקימון כשאלה באופנה. הרבה פעמים אנחנו רוצים איגואנה, כי יש כזה למישהו שאנחנו מכירים ורוצים להידמות לו.
מילוי תפקיד: שמירה, רעיית צאן, צייד מזיקים, נחייה, גישוש, ריפוי... בכל המקצועות האלה עובדות חיות מחמד, וכמובן שהשמת "כוח חיה" במקרים אלה צריכה להיעשות תוך תאום בין תכונות החיה למקצוע הנדרש. לשבץ כלב אפגני ככלב נחיה, זה כאילו שהיו מקבלים אותי כחלוץ ימני במכבי חיפה.
חברות (companionship): אני לא מכיר תרגום הולם למונח זה בהקשר של חיות מחמד. מילון ר. אלקלעי מתרגם: "חבר, רע, בן לוואי, שותף...".
אז מה עדיף? כלב או חתול?
כאמור, אין מניעה לגדל כלבים וחתולים יחד. הסכסוך המיתולוגי ביניהם הוא מיתולוגי. אם עושים היכרות בין הכלב והחתול כשהם צעירים, סביר שיהיו חברים. יש סיכוי טוב שגם היכרות בגיל מבוגר תניב יחסים טובים. אם עדיין לא שכנעתי אתכם לגדל את שניהם, ואתם מתלבטים, לפניכם השוואה בנוסח מגזין "אוטו":
אופי: חתולים פחות מבויתים מכלבים ולכן לא ניתן לאלף אותם לעשות טריקים וללכת "רגלי". הקשר המיוחד הזה שזיכה את הכלב בכינוי "ידידו הטוב..." לא קורה אצל חתולים. זה לא שהם לא אוהבים להתפנק, להתלטף ולהתכרבל. אדרבא. חתולים הם מלאי חיבה ואהבה כלפי בעליהם. אלא, שההתפנקות וההתכרבלות מתרחשות כאשר החתול מחליט. כלבים, לעומת זאת, תמיד זמינים להחלפת חיבה. לדעתי, אין תחליף להערצה המוחלטת שיש לכלב כלפי בעליו. התגובות של כלבים הרבה יותר דומות לשלנו, וקל לנו מאד להזדהות אתם. יש בהתנהגות החתולית איזו שהיא עצמאות אצילית, עד כדי התנשאות, אשר גורמת לאנשים שונים תחושות שונות. אני, אישית, מעריץ את החתולים בשל אופי זה, אולם אני מכיר אנשים רבים שסולדים מזה. לא סתם נרקמו אמונות תפלות סביב חתולים. אצל החתולים יש גם מגוון רחב יותר של "טיפוסים" בהשוואה לכלבים. קשה גם לצפות מראש על איזה טיפוס תיפול כשאתה בוחר חתול. מה שלא יצא, משעמם לא יהיה. בעקרון, חתולים גזעיים ארוכי פרווה (אנגורה, הימלאיה, פרסי וכד') דורשים המון טיפוח, מלאי חיבה, ואין לצפות מהם לביצועי צייד יוצאי דופן. חתולים סיאמים ציידים יותר טובים, והם מאד לא צפויים בהתנהגותם. כל יתר החתולים באים בכל מיני צורות וצבעים, ולכל אחד אופי מיוחד משלו. בכלבים מגוון הגזעים יותר גדול, וניתן לבחור כלב לפי הצורך.
נוחות: אין ויכוח שחתול יותר נוח מכלב. ניתן להשאיר אותו בבית לבד והוא יעשה את הצרכים רק במקום המיועד לכך. כשהוא עושה בחוץ הוא דואג לקבור את הלכלוך. חתולים מתרחצים לבד, הרבה ובצורה אפקטיבית. אפשר להשאיר לחתול מזון לכמה ימים והוא לא יגמור את הכל בעשר דקות. חתולים יכולים להיכנס ולצאת מהבית דרך פתחים בהם גנבים לא יכולים להשתמש. שימושיות: כאן, אין מה להשוות. כלבים יודעים לשמור וחתולים לא. חתולים ציידים מעולים (חרקים, עקרבים, נחשים...). כלבים פחות.
עלויות: לא רלוונטי. ההבדל היחיד הוא במזון. אם זאת בעיה, אז קחו חתול או כלב קטן.
ההחלטה לאמץ חיית מחמד היא החלטה חשובה ומהותית, ולא ניתן לקבל אותה על סמך מאמר קצר זה. ניסיתי כאן לעורר קצת את התיאבון למי שאין לו חית מחמד והחליט להצטרף לעולם המתוקן או מי שחושב להרחיב את מגוון חיות המחמד שלו. לפני כל החלטה מומלץ לשוחח עם וטרינר/ית לשיחה שיש בה יותר מידע. התייעצות כזו אינה עולה כסף והיא עשויה לחסוך מכם ומהחיה הרבה עגמת נפש.
מאת: ד''ר דיויד רוזנבלט, הווטרינר הראשי של לה-קט