התמודדות עם מצבי חירום בחתולים

כשבן אדם זקוק לטיפול רפואי דחוף, כל ילד יודע שמחייגים 101 או נוסעים לחדר מיון. ומה לגבי חתולים? מה נחשב מקרה חירום המחייב טיפול רפואי דחוף? מה עושים? למי מתקשרים? לאן נוסעים? במאמר זה אנסה לתת מענה לחלק מהשאלות האלו.

מצב חירום מוגדר כמצב בו החתול שלכם נמצא בסכנת חיים אם לא יזכה לטיפול רפואי בהקדם. 

החיים שלנו או של החתול שלנו בסכנה מיידית במקרים של אבדן דם, התייבשות, קריסת מערכת הלב – ריאה או פגיעה במערכת העצבים המרכזית.

שאלתי את פרופ‘ ריצ‘רד גולדשטיין, חבר טוב ומומחה לרפואה וטרינרית פנימית, מהם מצבי החירום הנפוצים המגיעים למחלקות לטיפול נמרץ בבתי חולים וטרינרים: 

‘‘עקרונית, אפשר לחלק את מקרי החירום לארבע קבוצות: טראומה, הרעלה, אירועים סביב המלטה ומחלות שהסתבכו. רוב מקרי הטראומה הם בעקבות פגיעת מכונית, ריבים בין חתולים ונשיכות כלבים. ההרעלות הן או בעקבות תאונות בהן החתול אכל חומר רעיל בלי כוונה, אכילת מכרסם מורעל או הרעלות מכוונות. במקרי ההרעלה כלולים גם הכשות של נחשים ועקרבים. הרבה מקרים מגיעים לטיפול נמרץ בגלל מחלות שהסתבכו כגון גורים עם חתלתלת, חתולים זכרים עם חסימה בדרכי השתן, סוכרת שיצאה משליטה וכו‘‘.‘

איך ניתן למנוע את רוב מצבי החירום?

יש מעט מאד מקרי חירום שלא ניתן היה למנוע. אם בעלי חתולים היו מקפידים על מספר כללים בסיסיים,רופאים כמו פרופ‘ גולדשטיין היו עובדים הרבה פחות קשה וזוכים לראות את משפחתם לעתים קרובות יותר :)

כלל ראשון: האכילו את חתולכם במזון האיכות גבוהה. וודאו שמדובר בנוסחא ומסייעת במניעת הצטברות אבנים בדרכי השתן. חתולים זכרים, במיוחד אלה שסורסו, סובלים לעתים מחסימה בדרכי השתן. ניתן להפחית את הסיכון לחמלה קשה זו דרך האכלה במזון איכותי. 

כלל שני: לדאוג לחסן כנדרש גורים החל מגיל ששה שבועות ובוגרים כל שנה. כך נמנע את מקרי החתלתלת ומחלות הנשימה הנפוצות. 

כלל שלישי: חתולים וחתולות שאינם מיועדים לרבייה מומלץ לעקר / לסרס בגיל 5-6 חודשים. כך ניתן למנוע מקרי חירום סביב ההמלטה, ריבים בין זכרים ואסונות המתלווים לשוטטות לא מבוקרת. כלל רביעי: בטיחות חורף: לא להשאיר אנטי-פריז פתוח או במקום בו הוא יכול להישפך. חומר זה הוא גם טעים וגם רעיל לחתולים. לפני שמניעים מכונית בחורף וודאו שאין חתול מנמנם מתחת למכסה המנוע. 

כלל חמישי: בקיץ, ניכוש עשבים וסילוק גרוטאות למניעת נחשים ועקרבים. 

כלל שישי: לא להזניח. יותר מדי פעמים אנחנו יודעים שמשהו לא בסדר עם החתול, אבל קשה לנו להחליט לקבל טיפול רפואי. כשהמצב מתחיל להיות ממש קשה, הולכים לרופא ואז במקום לטפל במחלה קלה מטפלים בסיבוך המחייב התערבות דחופה. 

כלל שביעי: לא להשאיר חתול במכונית סגורה ולמנוע מצבים בהם אין מי שתייה זמינים בכל עת.

ומה אם הקפדת על הכללים ובכל זאת משהו קרה?

ראשית, אומר מה לא לעשות. לא להיכנס להיסטריה ולא לרוץ מיד למרפאה הוטרינרית הקרובה. תתקשרו קודם לוודא שיש שם מישהו ושהמישהו ששם מצויד לטפל כרגע במקרה החירום אליו נקלעתם. יש לשמור על קור רוח. כדאי לנסות לעצור דימומים, רק קחו בחשבון שחתולים במצבי טראומה עלולים לנשוך ולשרוט ואז תצטרכו לעצור את הדימומים שלכם גם. 

במקרה חירום הזמן הוא קריטי. מתקשרים מיד לרופא הוטרינר שלכם ואם לא משיגים אותו צלצלו לוטרינר הבא בתור. אם לא משיגים אף אחד אפשר להתקשר לבית החולים הוטרינרי בבית דגן 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה, 03-9688588.

שימו לב לטיפים הבאים שעשויים להכריע בין חיים למוות: 

1. תשאלו את הוטרינר שלכם לאיזה טלפונים להתקשר בזמן חירום וגם לאן להתקשר כשהוא או היא לא נמצאים

2. החזיקו את כל מספרי הטלפון במקום בולט. תדאגו שיהיה אותם לילדים ולבייביסיטר.

3. במקרה של הכשה, אם הנחש או העקרב נתפס, חי או מת, הביאו אותו אתכם. 

4. במקרה של הרעלה, אם יש לכם אריזה ריקה או דוגמא של החומר הרעיל הביאו אותה למרפאה. אם החתול מקיא, הביאו דוגמא מהקיא.

יש גם מקרי חירום שאינם נראים כמו מקרי חירום

יש לקחת את החתול לוטרינר בכל אחד מהמקרים הבאים גם אם נראה שהכל בסדר: 

פגיעת מכונית, אכילת רעל, נפילה מגובה, הכשה ונשיכה. בכל המצבים האלה סימני הפגיעה עלולים להיות מושהים, פתאומיים וחריפים.

לסיכום, השקעה במניעה חוסכת את רוב מצבי החירום וכשבכל זאת נקלעים למצב חירום, שמירה על קור רוח מסייעת לעתים קרובות לעבור את המשבר בשלום.

רק בריאות!

מאת: ד''ר דיויד רוזנבלט, הווטרינר הראשי של לה-קט